שימושי סודה קאוסטית לתעשייה ולשימושים ביתיים

סודה קאוסטית הוא השם הנפוץ לנתרן הידרוקסיד. זהו אחד מהחומרים האלקליים החזקים ביותר הידועים (בסיס מסיס במים). הנוסחה הכימית של סודה קאוסטית היא NaOH. סודה קאוסטית נחשבת לבסיס חזק מאוד היא בעלת pH =14, יעילותה טמונה ביכולת שלה לפרק חומר אורגני, תכונה מאוד משמעותית ליישומים מגוונים .תמיסת סודה קאוסטית מגיבה עם חומצות לקבלת מלחים ומים. תכונה זו משפרת את הרבגוניות והישימות שלה בתגובות כימיות רבות ותהליכי ייצור.  

לנתרן הידרוכסיד יש מגוון רחב של שימושים נפוצים ויישומים תעשייתיים ולייצור מספר רב של תרכובות כימיות. 

סודה קאוסטית משמשת בדרך כלל עבור: 

טיטרציה של חומצה-בסיס במעבדה

יצור דטרגנטים -חומרי ניקוי

לפתיחת סתימות ניקוז בביוב

כמסיר צבע

לבקרת pH של תמיסות ותהליכים 

פעילויות קטליטיות

טיפול במי שתייה

עיכול רקמות וחלבונים

יצור תרכובות 

אחת התעשיות בהם נעשה שימוש גדול בסודה קאוסטית היא תעשיית חומרי הניקוי ויצור דטרגנטים הסיבה לכך היא היכולת של תמיסת סודה קאוסטית   להסיר משקעי שומן ושמן , לכן  נמצא את החומר בחומרי ניקוי לכיורים , תנורים וצינורות ניקוז. תמיסת הסודה מוכרת כפותחן סתימות בניקוז לביוב. החומר נמכר כג'ל או כנוזל או כפתיתי סודה קאוסטית. חברתנו דשנים וחמרים כימים בע"מ מקבוצת אי. סי. אל מוכרת את החומר כתמיסה מרוכזת. הסודה קאוסטית מסיסה במים ומשחררת חום, והיא ממיסה את החומרים השומניים החוסמים את צינורות הניקוז. ניתן להוסיף חומרים פעילי שטח לתמיסת נתרן הידרוקסיד כדי לייצב את החומרים המומסים, מה שעוזר במניעת שקיעתם.

 סודה קאוסטית משמשת לעיתים להסרת כתמים מפני השטח של חומרים ומשטחים. תמיסת החומר יכולה להסיר צבע מפני השטח של חומרים כמו: עץ, דלת, שערים ובתים. היא לא משמשת באופן קבוע כמסיר צבע בגלל  האופי המאכל ( קורוזיבי) .

חומרי ניקוי המבוססים על סודה קאוסטית הם כימיקלים חזקים ולעיתים אגרסיביים ויש לנהוג בזהירות כאשר משתמשים בחומרים המכילים סודה קאוסטית. 

חומר הניקוי הכי מוכר לכולנו משימוש ביתי הוא הסבון. סבונים רבים מיוצרים מתערובת של מלחים נתרניים או אשלגניים עם חומצות שומן, הנוצרים בתהליך הנקרא סיבון (ספוניפקציה).

לפני כאלף שנים היו בדרום אירופה תעשייה ביתית ליצור סבון ובהם העיר "סאבונה" שבאיטליה, אולי מכאן הגיע השם סבון ???
האמת היא שאת המצאת הסבון מייחסים לעמים שונים. העדויות הקדומות ביותר להמצאת הסבון הן מבבל, משנת 2800 לפני הספירה. בתנ"ך מופיע הסבון , בספר ירמיהו, בשם "בורית". הבורית הייתה מעין דייסה סמיכה, שהתקבלה מבישול של שומן עם מים ואפר בטמפרטורה של   כ-  100- 110 מעלות צלזיוס. כבר במאה השישית לפני הספירה, ידעו גם הפיניקים לייצר סבון, ע"י הרתחת אפר של עצים עם חלב עזים. את הסבון שלהם הם הפיצו בכל ברחבי העולם העתיק. הקלטיים הקדמונים הכירו את שיטת ההפקה של הסבון וייתכן, כי מקור המילה "סבון" נגזר מהמילה הקלטית "סייפו". לשפה העברית הגיע השם "סבון" מהמקור השם בצרפתית: SAVON. 

עד לפני כ-200 שנה. רוב הסבונים נעשו לשימוש פרטי - ביתי  באופן שהוזכר להעיל. בשנת 1790 גילה ממציא צרפתי 'ניקולה לבלאן' שיטה לייצר סודה קאוסטית ממלח בישול. ומאז התחילו לייצר סבון בקנה מידה תעשייתי. הסבון הפך להיות מוצר נגיש וזול. 

כיצד פועל הסבון?

לסבון יש שני חלקים: חלק אחד הוא החלק ששונא מים – הידרופובי וחלק אחר שאוהב מים - הידרופילי. החלק "שונא המים" של הסבון הוא חלק שומני שבעצמו ממיס את השומן, כלומר את הלכלוך. החלק "אוהב המים" של הסבון נמס במים. כך נוצרים גושי לכלוך עטופים בסבון, כשהקצה שאוהב מים פונה כלפי חוץ וממיס את הגוש במים. כך, בעזרת הסבון, מתמוסס ונשטף הלכלוך במים . כך נוצרות מיצלות – גושי שומן עטופים במולקולות סבון, כאשר הקצה ההידרופילי פונה כלפי חוץ וממיס את הגוש במים. כך בעזרת הסבון מתמוסס ונשטף החלק השומני במים. 

( את הציור העתקתי ממאמר שלי במרכז הידע - חומרים פעילי שטח של חברת WILLMAR)

יצור סבון מתמיסת סודה קאוסטית היא רק דוגמא אחת מני רבות לשימושים של סודה קאוסטית בתעשייה. אחת התעשיות החשובות היא תעשיית המים בה נעשה שימוש חשוב בתמיסת סודה קאוסטית. על כך אולי כדי להרחיב בנפרד  במאמר נוסף ונפרד.....