שאלות ותשובות

 חומצה גופרתית אינה תואמת חומרים אורגניים ומתכות. מגע עם אחד מהחומרים הללו עלול לגרום לשריפה ופיצוצים, או ליצור אדי דו תחמוצת גופרית רעילים וגז מימן דליק

חומרי המבנה המתאימים ביותר הם : פלדה, פיברגלס (FRP) , פוליאתילן ופוליאתילן מוצלב. 

חשוב לשים לב שהמשקל הסגולי הגבוהה של חומצה גופרתית דורש חומר חזק שיכול לעמוד בלחץ העומס הסטטי הנלחץ על השליש התחתון של מיכל האחסון.

החומצה הגופרתית מגיבה עם מים בתגובה אקזותרמית אלימה מאוד, שבה מופק חום רב. לכן, לעולם אין לשפוך מים לתוך חומצה גופרתית, אלא רק חומצה גופרתית למים בקצב איטי.

חומצה גופרתית מרוכזת אינה מתפרקת לחלוטין בתמיסה המימית כדי לתת יונים ואינה מוליכה מוליכות חשמלית בעוד חומצה גופרתית מדוללת נותנת ב-100% יוני הידרוניום (+O₃H) בתמיסה ויש לה לכן יותר חומציות

בהקשר קוסמטי, יכולת  החיזור של סודיום ביסולפיט משמשת למניעת שינוי צבע, הלבנת עמילני מזון ועיכוב קלקול המוצר. בדיקות נערכו ע"י ה-FDA לא מצאו ראיה לרעילות או קרצינוגניות.

הסקנה הייתה שהחומר בטוח לשימושים קוסמטיים.

הנציגות האירופאית לבטיחות במזון (EFSA) , בדקה בניסויים קליניים והגיע למסקנה שרמה של 0.07 מ"ג גופרית דו חמצנית למשקל גוף ליון לא גורם לנזק. השימוש בחומר זה הוא למניעת חמצון במזון והארכת חיי המדף של המוצר ומניעת קלקולו.

סודיום בי סולפיט מחזר במים כלור חופשי ו/או כלורואמינים ומנטרל אותם. הוא מנטרל כלור חופשי בתגובה נוצר סודיום בי סולפט (NaHSO₄) וחומצה מלחית. בתגובה עם כלורואמינים ייווצר נתרן בי סולפט, חומצה מלחית ואמוניום כלוריד.      

חומצה זרחתית היא חומצה עם pH של כ-1, מה שהופך אותה לשימושית  כחומר מנטרל  לחומרים אלקליים.

עלות ייצור חומצה זרחתית מושפעת מגורמים כמו עלות חומרי הגלם, מחירי האנרגיה ועלויות העבודה. תהליך הייצור כולל מספר שלבים, לרבות כרייה והניקוי של סלע פוספט, ייצור חומצה זרחתית וניקיונה ולבסוף אריזה של המוצר הסופי.

חומצה זרחתית היא נוזל חסר צבע וריח. הוא מספק למשקאות קלים עם טעם חמצמץ תוך מניעת צמיחת עובש וחיידקים, שעלולים לפרוח בקלות בתמיסת סוכר.

חומצה זרחתית היא אחת החומצות הבודדות שעשויות להעלים חלודה מבלי לחמצן או לפגוע בברזל שמתחתיה היא חומצה זרחתית.

חומצה הידרוכלורית מאוחסנת לרוב במכלי פלדה מרופדים בגומי או במכלי אחסון מפלסטיק מחוזקים בפיברגלס. מכלי הפלדה המרופדים בגומי הם בדרך כלל יקרים יותר להתקנה והם משמשים בדרך כלל כאשר מאוחסנים כמויות גדולות יותר של חומצה והסיכוי לנזק למיכל (דקירה, קרע וכו') גדול יותר עקב לחץ פיזי חיצוני בעבודה בצפיפות גבוהה או אזור תנועה. מיכל אחסון של חומצה מלחית צריך להיות נתון במאצרה מבטון מצופה בציפוי עמיד לחומצה כדי לחסום חומצה שנשפכה.

חומצה הידרוכלורית משמשת לוויסות ה-pH של מי בריכת השחייה. רמות הכלור המשמש לחיטוי מי הבריכה תלויות ב-pH של המים. רמת ה-pH מומלץ לבריכות שחיה בין הערכים 7.2-7.6.

בסיסים חזקים מגיבים עם חומצה הידרוכלורית כדי לתת תגובת נטרול המייצרת מלח ומים. ניתן להשתמש בנתרן ביקרבונט או בסודה לשתייה באזור שפיכת החומצה הידרוכלורית כדי לנטרל את החומצה.

בצורתו הטהורה חומצה חנקתית היא חסרת צבע אך ככל שזמן האחסון מתארך הוא הופך לצהבהב. צבע זה מופיע עקב פירוק חומצה חנקתית לתחמוצות של חנקן ומים. לכן יש לאחסן חומצה חנקתית בבקבוק זכוכית בצבע כהה, כדי למנוע מאור השמש להיכנס לבקבוק ולפרק את החומצה.

נירוסטה היא סגסוגת על בסיס ברזל, המורכבת בדרך כלל מברזל, ניקל וכרום. הנירוסטה מקבלת את תכונות העמידות בפני קורוזיה מתכולת הכרום. כרום, כאשר הוא נחשף לחמצן (אוויר), יוצר שכבה דקה של תחמוצת כרום המכסה את משטח הנירוסטה וכך היא מגינה על הברזל הבסיסי מפני חלודה. טבילה של נירוסטה באמבט חומצה חנקתית ממיסה את הברזל החופשי מהמשטח .היא משאירה אחריה משטח אחיד עם שיעור כרום גבוה יותר מהחומר הבסיסי. בחשיפה לחמצן באוויר לאחר אמבט החומצה, הנירוסטה יוצרת את שכבת התחמוצת כרום במשך 24 עד 48 שעות. ככל שתכולת הכרום גדולה יותר כך תתקבל שכבת תחמוצת כרום עבה ומגינה יותר. התהליך נקרא פסיבציה.

חומצה חנקתית יעילה בהסרת משקעי  אבנית למשל בתהליכי ניקוי CIP (ניקוי במקום) כחלק מתהליך ניקוי דו-שלבי. בשלב הראשון משתמשים בתמיסה קאוסטית להסרת שומן וחומרים אורגניים אחרים. בשלב השני, חומצה חנקתית משמשת להסרת אבנית ומשקעים אנאורגניים אחרים. החומצה יכולה לשמש לנטרול מים אלקליים העלולים לגרום להצטברות אבנית וקורוזיה בצינורות ובציוד. בגמר הסרת המשקעים שאריות החומצה נשטפות. יתרונות נוספים לשימוש בחומצה חנקתית הם היכולת של החומצה לעזור 

במניעת קורוזיה של נירוסטה (פסיבציה) שהיא מתכת שלרוב ממנה עשויים רוב יחידות היצור בתעשיית המזון.

תמיסת סודה קאוסטית בריכוז של 50% קופאת ב-0C11-12 ותמיסת סודה קאוסטית בריכוז של 25%  קופאת באפס מעלות. מומלץ לבודד את הצנרת והמיכל לאחסון. במידה והסודה קפאה בצנרת יש לנסות לחמם את הצנרת עם קיטור.

לא, אסור להוסיף מים לתמיסת סודה קאוסטית מרוכזת. סודה קאוסטית היא חומר כימי בסיסי מאוד, עם ערך pH של 14. כאשר מוסיפים מים לתמיסת סודה קאוסטית מרוכזת, מתרחשת תגובה כימית אקזותרמית עקב הירידה בערך ה-pH של התמיסה. ירידה בערך ה-pH יכולה לגרום ליצירת חומרים רעילים, כגון מימן כלורי (HCl) ויוני נתרן הידרוקסיד (NaOH). חומרים אלה יכולים לגרום לכוויות קשות בעור, בעיניים ובריאות. הוספת מים לתמיסת סודה קאוסטית מרוכזת עלולה לגרום ליצירת בועות גז. בועות אלה יכולות להתפוצץ, מה שעלול לגרום לפציעות חמורות. יש להימנע מהיווצרות רסס טיפות. חשוב להקפיד להוסיף סודה קאוסטית למים, ולא להיפך. יש להוסיף את הסודה הקאוסטית בהדרגה, תוך ערבוב מתמיד, עד לקבלת ריכוז הרצוי.

ריכוז הסודה הקאוסטית הנדרש כדי לשחרר סתימה בביוב הוא כ-10%. חשוב בעת מיהול התמיסה להקפיד על כללי בטיחות לקרוא את הוראות היצרן לפני השימוש בסודה קאוסטית. . חשוב להשתמש בציוד מגן מתאים .תמיד להוסיף את הסודה הקאוסטית למים, ולא להיפך. לאחר הכנת תמיסת סודה קאוסטית 10%, יש לשפוך אותה לתוך הצינור הסתום. יש להשאיר את התמיסה במקום במשך כ-30 דקות, ולאחר מכן יש לשטוף את הצינור במים חמים. לסתימות חמורות מומלץ להזמין אינסטלטור.

• ארגון הבריאות העולמי (WHO) ממליץ על ריכוז בורון במי שתייה מתחת ל-0.5 מ"ג/ליטר. תקני האיחוד האירופי דורשים רמת בורון מתחת ל-1 מ"ג/ליטר. ריכוז בורון נמוך מ-1 מ"ג /ליטר חיוני להתפתחות הצמח, אבל רמות גבוהות יותר עלולות לגרום לבעיות בצמחים. רוב הצמחים מפגינים בעיות רעילות כאשר ריכוז הבור עולה על 2 מ"ג /ליטר. בורון יכול לגרום נזק לעלים, לגרום להבשלה מוקדמת של מינים מסוימים ולהפחית את תפוקת הפירות. בורון במים נמצא בשתי צורות שונות כחומצת בורית (₃BO₃H ) ובוראט (H₃BO₂). הצורה הדומיננטית של מיני בורון תלויה ב-pH של המים. השיטות העיקריות המיושמות כיום להסרת בורון מבוססות על שרפים לחילופי יונים ואוסמוזה הפוכה רב-שלבית (RO). ממברנות אוסמוזה הפוכה יעילות מאוד בהסרת יון בוראט ולא מולקולות ניטרליות כמו חומצת בורית. הצורה השלטת של בורון במי ים היא חומצת בורית, שהיא מולקולה קטנה ולא קוטבית. ממברנת ה – RO אינה יעילה בהפרדת חומרים לא קוטביים בגודל קטן. מצד שני, הצורה האחרת של בורון שנמצאת במי הים בוראט, היא בעלת מטען שלילי ולכן נידחת בהצלחה על ידי ממברנת ה- RO. העלאת ה-  pH הוא תנאי הכרחי לסילוק בורון מהמים.  רק pH ≥ 10, תבטיח הסרה נאותה של בורון.

אשלגן הידרוכסיד משמש כמעבה אוכל, מווסת pH, ומייצב אוכל. הוא נחשב על ידי ה-FDA (מנהל המזון והתרפות של ארה"ב)  כבטוח לאכילה בתור מקור אוכל ישיר לבני אדם. מוכר כתוסף מזון E-525.

אשלגן הידרוקסיד (KOH) ונתרן הידרוקסיד (NaOH) הם הידרוכסידים של מתכת אלקלית. שני החומרים משמשים ביישומי ייצור רבים. הם דומים מאוד ולעתים קרובות ניתן להשתמש בהם באותם יישומים. למשל, בייצור סבונים משתמשים גם באשלגן הידרוקסיד וגם בנתרן הידרוקסיד בסיבון, תהליך הממיר שומנים לסבון. שניהם מאושרים על ידי ה-FDA כחומר מעבה ומייצב במזון מעובד. אשלגן הידרוקסיד ונתרן הידרוקסיד הם שניהם בסיסים מאכלים מאוד וחזקים. למרות שנתרן הידרוקסיד ואשלגן הידרוקסיד דומים מאוד, יש הבדל ביניהם. אשלגן ונתרן תורמים כל אחד מספר שונה של פרוטונים. נתרן תורם 11 פרוטונים, בעוד אשלגן תורם 19. כמו כן, המתכת בנתרן הידרוקסיד קלה יותר מזו של אשלגן הידרוקסיד. זה תורם למשקלים האטומיים שונים של 39.997 גרם/מול ו-56.106 גרם/מול בהתאמה. משקל נמוך לאשלגן הידרוכסיד הופך אותו לחומר טוב יותר ביצור סבון נוזלי למשל. גם נתרן הידרוקסיד וגם אשלגן הידרוקסיד משחררים חום כאשר הם מגיבים עם מים. אבל ההרכב הכימי של אשלגן הידרוקסיד יוצר מעט פחות חום מאשר נתרן הידרוקסיד במגע עם מים. אשלגן הידרוקסיד בדרך כלל יקר יותר מאשר נתרן הידרוקסיד. נתרן הידרוקסיד מיוצר באמצעות נתרן כלורי, הידוע גם בשם מלח שולחן רגיל. ואילו אשלגן כלורי, תרכובת יקרה יותר, משמש לייצור אשלגן הידרוקסיד.

• בתעשיית המזון ומשקאות תמיסת אשלגן הידרוקסיד משמשת כמייצבים ולהסמכת מוצרי מזון. עוד יישום חשוב היא שליטה ב-pH של משקאות קלים. ה-pH של משקה קל משפיע על טעמו ועל חיי המדף שלו. משקאות קלים בעלי pH נמוך יותר הם חומציים יותר ובעלי חיי מדף קצרים יותר. משקאות קלים בעלי pH גבוה יותר הם פחות חומציים ובעלי חיי מדף ארוכים יותר. ביצור סוכריות .סוכריות עם pH גבוה יותר הן פחות חומציות ובעלות מרקם רך יותר.

להלן הסוגים השונים – 

מלח שולחני: מלח שולחני הוא המלח הנפוץ ביותר בשימוש. הוא מכיל 99% נתרן כלורי.

מלח ים: מלח ים הוא מלח שנוצר מהתאיידות של מי ים. הוא מכיל 95% נתרן כלורי, וכן כמות קטנה של מינרלים אחרים.

מלח הררי: מלח הררי הוא מלח שנוצר מהתאיידות של מי מעיינות חמים. הוא מכיל 97% נתרן כלורי, וכן כמות קטנה של מינרלים אחרים.

מלח מועשר ביוד: מלח מועשר ביוד הוא מלח שבו הוסף יוד. יוד חיוני לתפקוד תקין של בלוטת התריס.

מלח מועשר ביוד נחשב בריא יותר ממלח רגיל. יוד הוא מינרל חיוני לתפקוד תקין של בלוטת התריס. בלוטת התריס אחראית על ייצור הורמונים שחשובים לגדילה, התפתחות, ותפקוד מטבולי תקין. חוסר ביוד יכול לגרום למגוון בעיות בריאותיות. 

ארגון הבריאות העולמי ממליץ על צריכה יומית של 150 מיקרוגרם יוד לאדם בוגר. חשוב לציין כי צריכה מופרזת של מלח, גם אם הוא מלח מועשר ביוד, עלולה להוביל לבעיות בריאותיות, כגון יתר לחץ דם ומחלות לב וכלי דם.

נמוך = פחות מ-0.30 גרם מלח לכל 100 גרם מזון

  בינוני = 0.30 גרם – 1.50 גרם מלח לכל 100 גרם מזון

  גבוה = מעל 1.50 גרם מלח לכל 100 גרם מזון

מונו אמוניום פוספט (MAP) מסיס במלואו במים.

מונו אמוניום פוספט הוא חומר כיבוי טחון דק, שנראה כמו אבקת טלק. הוא רכיב הנמצא במטפים כימיים יבשים : יעיל בשריפות מסוג A (עץ, נייר וטקסטיל), שריפות מסוג B (נוזלים דליקים) ושריפות מסוג C (שריפות חשמליות). הוא עוזר לנטרל חומצות המיוצרות בזמן בעירה, ובכך עוזר למנוע את התפשטות האש. MAP סופג לחות מהעץ, מה שמקשה על הדלקת העץ. MAP משבש את התגובות הכימיות המתרחשות בזמן הבעירה, מה שמקשה על הדלקת והתפשטות האש. הטיפול בעזרת  MAP נעשה התזה או מריחה של תמיסת MAP על סיבי עץ ,בדים , קירות בידוד וגבס, ציוד חשמלי במהלך היצור שלהם.

בתעשיית המזון ומשקאות: הוא תוסף מזון E342(i) . הוא משמש לשליטה ב-pH של מזון ולשיפור מרקם המזון. MAP הוא חומר תפיחה שעוזר למאפים להתרומם על ידי תגובה עם חומצות במזון כדי לייצר גז פחמן דו חמצני. גז הפחמן הדו חמצני יוצר בועות במזון, מה שגורם לעלייתו. MAP הוא חומר תפיחה נפוץ בלחם, עוגות ומאפים.

הצורות העיקריות של אשלגן פוספט כוללות מונו אשלגן פוספט ודי אשלגן פוספט, שניהם משמשים לאינספור יישומים בתעשיות הייצור והמזון. מונו פוטסיום פוספט ידוע בכמה שמות. בדרך כלל KDP, MKP או אשלגן פוספט מונו-בסיסי.

בתעשיית המזון והמשקאות הוא תוסף מזון רב תכליתי בעל מגוון שימושים E340(i). בטוח למאכל אדם והוא יכול לעזור לשפר את הטעם, המרקם והתכולה התזונתית של מזון ומשקאות. מייצב את ה-pH של מזון ,כמו גם מונע גדילת חיידקים. MKP יכול לעזור להחמצת מאפים, כגון עוגות ולחמים. הוא עושה זאת על ידי שחרור גז פחמן דו חמצני, שגורם למוצרי האפייה להתרומם. הוא יכול להוסיף טעם מלוח, מעט מתוק למזון ומשקאות. הוא משמש לעתים קרובות במזונות, כגון מרקים, רטבים וחטיפים. מונו פוטסיום פוספט יכול לעזור לשפר את תהליך התסיסה בייצור בירה ויין  על ידי מתן חומרים מזינים לשמרים. הוא מקור טוב לאשלגן וזרחן. לעתים קרובות מוסיפים אותו למזונות ומשקאות כדי להגדיל את התוכן התזונתי שלהם. החומר מוסף למשקאות ספורט כמקור לאשלגן לספורטאים כדי לווסת את לחץ הדם ותפקוד השרירים.

מונו פוטסיום פוספט 0-52-34 (MKP) מכיל 52% זרחן ו-34% אשלגן.

3-6% חומרי חיטוי ביתיים, הלבנת בגדים, טיפול שורש ברפואת שיניים, חיטוי בלוטות החלב בתעשיית החלב, חומרי חיטוי בבתי חולים, עיבוד מזון, ייצור פטריות, ייצור, בקר ועופות, ייצור סירופ מייפל, עיבוד דגים וכו'.

11-16% חומר חיטוי בבריכות שחייה טיפול במים, טיפול בשפכים

0.05% לחיטוי מי שתייה. מקורות, משתמשים בהיפוכלוריט בריכוז של 0.05% לחיטוי מי שתייה. ריכוז זה הוא המומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO) וכן על ידי משרד הבריאות הישראלי. היפוכלוריט הוא חומר חיטוי יעיל נגד חיידקים, וירוסים, ופטריות. הוא משמש לחיטוי מי שתייה על ידי הוספת כמות קטנה של חומר זה למים. היפוכלוריט מתפרק במהירות למים ולכלור, אשר הורגים את הפתוגניים במים. מקורות משתמשת בהיפוכלוריט לחיטוי מי שתייה ברחבי ישראל. החומר מוזרק למים במתקני ההתפלה והטיהור של החברה, וכן בקו המים הראשי.

אור, חום, חומר אורגני ומתכות מעבר מסוימות (כגון נחושת, ניקל וקובלט) מאיצים את קצב הפירוק של נתרן היפוכלוריט. פירוק נתרן היפוכלוריט תלוי בטמפרטורה. ככל שהטמפרטורה תעלה כך יגדל גם קצב הפירוק. עבור עלייה של 10 מעלות צלזיוס בטמפרטורה, נתרן היפוכלוריט באותו חוזק התחלתי יתפרק פי 3.5 מהר יותר.

נתרן היפוכלוריט עלול להגיב באלימות או בפיצוץ עם חומצות חזקות (כגון : חומצה חנקתית, חומצה מלחית , חומצה גופרתית); תרכובות עם PH חומצי (כגון אלומיניום כלוריד, פריק כלוריד ואלום); תרכובות ניקוי על בסיס חומצה (כגון : חומרים לטיפול באבנית ); תרכובות אמוניה (כמו – אמוניום הידרוכסיד , מלחי אמוניה). חומרים דליקים . חומרים אורגניים (כגון עץ, פלסטיק, וכותנה)  וחומרים מחמצנים (כגון מי חמצן). מומלץ לקרוא את הוראות הבטיחות . יש לקרא את התווית על מוצר סודיום היפוכלוריט לפני השימוש. הימנעו מערבוב סודיום היפוכלוריט עם חומרים אחרים.

וילמאר הוא אחד מבעלי מטעי דקל השמן הגדולים בעולם עם שטח נטוע כולל של 231,697 דונם (הא) נכון ל-31 בדצמבר 2022, מתוכם כ-65% באינדונזיה, 26% במזרח מלזיה ו-9% באפריקה.

תחומי התעשייה הם – חומרי ניקוי לבית , מוצרי מזון, טיפוח אישי (קוסמטיקה) , תזונת בעלי חיים, ביו דלקים, מוצרים כימיים לתעשייה.

שומן אלכוהולי מיוצרים על ידי הידרוגנציה של שומנים ושמנים טבעיים. בתהליך זה, מולקולות של מימן מוחדרות לשרשרת הפחממנים של חומצות השומן, מה שהופך אותן ליציבות יותר ופחות דליק. שומן אלכוהולי מיוצרים על ידי הידרוגנציה של שומנים ושמנים טבעיים, כמו: שמן דקלים, שמן קוקוס, ושמן סויה. סוג השומן או השמן המשמש משפיע על המאפיינים של השומן האלכוהולי, כגון נקודת ההיתוך, היציבות, והרכב חומצות השומן. 

שומן אלכוהולי משמש למגוון מטרות, כולל: כממיסים בתעשיית התרופות למשל ליצור תרופות נוזליות. כחומר משמר ,או מסמיך בתעשיית המזון. בקרמים כדי לעזור ולשמור על לחות העור. במוצרי ניקוי להסרת לכלוך. 

חומרים פעילי שטח הם חומרים המאפשרים לערבב חומרים שלא ניתן היה לערבב ביניהם. חומצות שומן, אלכוהולים חומציים, וגליצרידים הם חומרים פעילי שטח טבעיים. הם משמשים במגוון רחב של יישומים, כולל: מוצרי ניקוי להסרת לכלוך, מוצרי טיפוח אישי, מוצרי מזון כחומרים משמרים ומסמיכים. אופן הפעילות של כל החומרים אלו דומה כאשר המולקולות האלו בעלות ראש הידרופילי (אוהב מים) וזנב הידרופובי (פוחד ממים) . כאשר מולקולות כאלו מומסות במים הן מתקשרות בחלק האוהב לים וזנבות ההידרופוביות מתרחקות מהמים כך נוצרת מבנה בועה הנקרא מיצלה . המיצלה  נצמדת לחלקיקי שומן ולכלוך.                                                                         לדוגמא – WILFARES LX 28 שהוא – Sodium Lauryl Sulfate (SLS)– הוא חומר פעיל שטח אניוני טוב .חומר פעיל שטח המצוי בתכשירי ניקוי והיגיינה. המולקולה בנויה מ"זנב" פחמימני של 12 אטומי פחמן (החלק ההידרופובי) המחובר לקבוצת גופרה ויון נתרן (ראש הידרופילי).

ה- PH הוא: 1-1.5

עיקר שימושו הוא, כקואגולנט לטיפול בשפכים וקדם טיפול במערכות התפלת מים לשתייה. להרחקת חומר אורגאני , הקטנת גודל הבוצה ,נטרול ריחות והרחקת זרחות וסולפידים . פריק כלוריד הוא חומר בעל מטען חשמלי חיובי (קטיון). כאשר מוסיפים תמיסת פריק כלוריד למים, החלקיקים המזהמים הם בדרך כלל בעלי מטען חשמלי שלילי והם מרחפים במים ולא שוקעים. המטענים החשמליים הנגדיים מושכים זה את זה, מה שמוביל להיווצרות של גושים גדולים יותר של מזהמים. נוצרים "פלוקים" אותם ניתן להרחיק בקלות יחסית באמצעים כמו סינון וכד'.

החומר האידיאלי לאחסון תמיסת פריק כלוריד מרוכזת הוא חומר שאינו מגיב עם החומר הכימי. חומרים כאלו כוללים: פלסטיק קשיח, כגון PVC או PP, מתכת, כגון פלדה או אלומיניום , זכוכית. אחסנו את התמיסה במקום קריר ויבש, הרחק מאור שמש ישיר.

אחסנו את התמיסה בתוך מיכל אטום היטב. אחסנו את התמיסה הרחק ממקורות חום או להבה. אחסנו את התמיסה הרחק מהישג ידם של ילדים ובעלי חיים.

החומר משמש כקואגולנט לטיפול במי שתיה ,בריכות שחיה ושפכים ע"י לכידת חלקיקים מרחפים הגורמים למים להיות עכורים והפיכתם ל"פלוק" כך שהחלקיקים שוקעים ועקב כך הופכים המים לצלולים. המוצקים המרחפים מסולקים בשיטה זאת ע"י סינון. אלומיניום גופרתי פועל על ידי משיכת חלקיקים בעלי מטען שלילי בביוב, כגון חימר, חומר אורגני וחיידקים. החלקיקים  מתקבצים יחד ליצירת גוש גדול יותר השוקע. במכוני טהור שפכים אלומיניום סולפט משמש לרוב בטיפול ראשוני, שהוא השלב הראשון של טיפול בשפכים לאחר הוצאת חלקיקם גדולים נשאבים מי הביוב למיכל שיקוע, שם שוקעים המוצקים המרחפים לתחתית. בשלב זה מוסיפים אלומיניום גופרתי למיכל השקיעה כדי לעזור ללכד את המוצקים המרחפים ולשקעם. בחברת דשנים וחמרים כימים מקבוצת כיל מיצרים את תמיסת 50% אלומיניום סולפט מזה שנים רבות.

אם מכינים תמיסה שריכוזה 50% אלום ( מספר מולקולות מים 18) –  פרוש הדבר שיש מחצית מים ולכן ריכוז האלומיניום יהיה 4.06%. אם מדברים על אלום 25% – פרוש הדבר שהאלום הוא ללא מולקולות מים וריכוז האלומיניום יהיה 15.8%   

כן, ניתן למצוא אלומיניום סולפט בטבע. הוא קיים כמינרל בשם אלונוגניט. אלונוגניט הוא מינרל נפוץ, והוא נמצא בעיקר בסלעים משקעים. הוא יכול להופיע גם כמינרל משני, כלומר הוא נוצר כתוצאה מהתמוטטות של מינרלים אחרים. 

אלונוגניט הוא מינרל שקוף או לבן,  הוא קשה מאוד, והוא מדורג ב-6.5-7 בסולם מוס. השימוש הראשון באלום מתועד בכתבים סיניים מהמאה ה-15 לפני הספירה. בכתבים אלו, אלום שימש להקשיית מים, להסרת כתמים, ולשימור מזון. 

השימוש באלום באירופה החל במאה ה-13. באירופה, אלום שימש להקשיית מים, לטיהור מים, ולייצור נייר.

משמש כקואגולנט לטיפול במים ושפכים במפעלי טיהור שפכים עירוניים ותעשייתיים, ע"י לכידת חלקיקים מרחפים הגורמים למים להיות עכורים והפיכתם ל"פלוק" כך שהחלקיקים שוקעים ועקב כך הופכים המים לצלולים. המוצקים המרחפים מסולקים בשיטה זאת ע"י סינון. סודיום אלומינט משמש להסרת סיליקה מומסת ופוספטים מהמים . הזרחן הוא חומר תזונתי שיכול לקדם את הצמיחה של אצות ומיקרואורגניזמים אחרים במקווי מים, נתרן אלומינט פועל על ידי תגובה עם זרחן במי השפכים ליצירת משקעים שניתן להסיר בקלות על ידי סינון. המשקע הוא אלומיניום פוספט. זוהי תרכובת מוצקה, לבנה ובלתי מסיסה שניתן להסיר בקלות מהשפכים על ידי סינון.

pH – 25°C: >13

ריכוז האלומיניום הוא 10.7% מינימום

בטיפול במים ושפכים הוא משמש כקואגולנט לטיפול במים ושפכים בריכוז חומר פעיל גבוה (Al 11%-12%). תמיסת אשלגן אלומינאט יעילה בסילוק מגוון מזהמים מהמים, כולל מוצקים מרחפים, עכירות, צבע וזרחן. התמיסה פועלת על ידי תגובה עם היונים הטעונים חיובית במים, כגון יוני סידן ומגנזיום, ליצירת משקע טעון שלילי. המשקע הזה נצמד לחלקיקים המרחפים, וגורם להם להתקבץ יחד. לאחר מכן ניתן להסיר בקלות את החלקיקים שהתלכדו על ידי שקיעה או סינון. כמות תמיסת אשלגן אלומינאט הדרושה, קצב ההוספה וזמן המגע ישתנו בהתאם ליישום הספציפי. חשוב להתייעץ עם מומחה לטיפול במים כדי לקבוע את המינון והנהלים הנכונים לשימוש בתמיסת אשלגן אלומינאט.

pH – 20 °C: >14

מכלים מפלסטיק עמידים בפני חומצות: מחומרים כגון PVC, HDPE, או PP. חשוב לאחסן את המכלים במקום מאוורר היטב, הרחק ממקורות חום. אין לאחסן יחד עם חומצות. אין לאחסן יחד עם: מתכות מגולוונות, אבץ, אלומיניום, נחושת, פח וסגסוגותיהם. אין לאחסן יחד עם הלוגנים. אין לאחסן יחד עם אלדהידים. שמור את המיכל אטום היטב. הגן מפני חום ואור שמש ישיר.

חומר חיטוי גרנולרי על בסיס כלור פעיל 56% בעוד היפוכלוריט היא תמיסה בריכוז חומר פעיל של 11-12%. משמעות הדבר שה- ®ChloRun יעיל יותר כחומר חיטוי. לתמיסת ה- ChloRun® pH מעט חומצי סביב 7 לעומת ה- pH האלקלי מאוד של סודיום היפוכלוריט שלו יש pH מעל 11 . משמעות הדבר שעלולים להתקבל משקעים בשימוש בהיפוכלוריט בעוד שאין משקעים בשימוש ב- ®ChloRun. החומר יציב ולא מתפרק בנוכחות אור ושמש בעוד היפוכלוריט מתפרק מהר ואין לו זמן חיי מדף ארוכים כחומר מרוכז. ניתן לקבל תמיסת טרייה של ®ChloRun לאחר הוספת מים ,בקלות ובמהירות ללא משקעים .ה- ®ChloRun בהיותו מוצק הנמכר באריזה כמו דלי או שק נוח יותר ובטוח להובלה בהשוואה לתמיסת היפוכלוריט.

 לתמיסת ה ChloRun®- pH מעט חומצי סביב 7 לעומת ה- pH האלקלי מאוד של קלציום היפוכלוריט שלו יש pH מעל 10 . משמעות הדבר שעלולים להתקבל משקעים בשימוש בקלציום היפוכלוריט של קלציום קרבונט בעוד שאין משקעים בשימוש ב- ®ChloRun. החומר יציב ולא מתפרק בנוכחות אור ושמש בעוד שתמיסת קלציום היפוכלוריט מתפרק מהר ואין לו זמן חיי מדף ארוכים כחומר מרוכז. ל- ®ChloRun  טמפרטורת ההתפרקות של  240-250°C בטוח באחסון ויציב לאורך זמן  בעוד של – HTH טמפרטורת ההתפרקות 175°C סכנת התלקחות עצמית.

ל- ®ChloRun  טמפרטורת ההתפרקות של  240-250°C בטוח באחסון ויציב לאורך זמן  בעוד שלמי חמצן טמפרטורת הרתיחה (35%) 125°C קצב התפרקות מואץ בחום פי 2.2 על כל עליה של C°10. אין למי חמצן אפקט חיטוי מתמשך לאורך כל מערכת ההשקיה.

פריקליר מיועד לחיטוי של פירות וירקות לאחר קטיף. עבור פירות וירקות המיועדים ליצור תעשייתי ולאחסון ארוך בבתי אריזה. הוא לא משאיר משקעים וסמני אבנית (סידן קרבונט) על הפירות והירקות יציב לאורך זמן עם פעילות אנטי מיקרוביאלית מצוינת לחיטוי והקטנת תחום רחב של מיקרואורגניזמים כמו: אמבות, בקטריות, וירוסים עובשים ופטריות.

לפריקליר יש אישורים של משרד הבריאות לשימוש בחיטוי של פירות וירקת התואם את דרישות המזון של JECFA.
(The Joint FAO/WHO Expert Committee on Food Additives). האישור הוא לפירות וירקות המיועדים לעיבוד תעשיתי ואו לבתי אריזה בריכוז של כלור פעיל עד 100 חל"מ למשך שתי דקות.

לתמיסת ה פריקליר –  pH מעט חומצי סביב 7 לעומת ה- pH האלקלי מאוד של קלציום היפוכלוריט שלו יש pH מעל 10 . משמעות הדבר שעלולים להתקבל משקעים בשימוש בקלציום היפוכלוריט של קלציום קרבונט בעוד שאין משקעים בשימוש ב- פריקליר. החומר יציב ולא מתפרק בנוכחות אור ושמש בעוד שתמיסת קלציום היפוכלוריט מתפרק מהר ואין לו זמן חיי מדף ארוכים כחומר מרוכז. ל- פריקליר  טמפרטורת ההתפרקות של  C240-250° בטוח באחסון ויציב לאורך זמן  בעוד של – HTH טמפרטורת ההתפרקות C175° סכנת התלקחות עצמית.

סידן היפוכלוריט ואלגציד אינם תואמים. ערבוב של כימיקלים אלו עלול ליצור תערובת נפיצה. אין לשלוח קלציום היפוכלוריט ואיזוציאנורטים עם כלור יחד ויש להקפיד על הפרדת כימיקלים אלו במהלך האחסון. חשוב שהציוד ינוקה כראוי לפני ההמרה ממוצר אחד למשנהו. 

אלגציד הוא חומר קשה תמס, אך ניתן לגרום להמסה מהירה מאוד על ידי העלאת ה-pH של המים מעל 9. מסיסותו תגדל משמעותית עם טמפרטורות מים גבוהות יותר ו-pH (9 או יותר).

חומרים שיש למנוע מגע עם אלגציד הם : חומרים מכילי חנקן (דשנים למשל שיש להם מרכיב חנקני),  חומרים אורגניים, חומרים מחזרים , חומצות חזקות, בסיסים, שמנים, משחת סיכה (גריז) , נסורת, מטפי כיבוי אש יבשים המכילים תרכובות חד-אמוניום (monoammonium). חומרים דליקים,סידן היפוכלוריט. אין לחשוף את החומר לאוויר לח או מים במיכל סגור בגלל סכנת הווצרות גזי פציץ חנקן טריכלוריד (NCl3)

הרכב לדוגמא  יכול להיות – BACFEED 2.5-10-5  = N;P2O5;K2O. חברתנו יכולה להתאים הרכבים מותאמים שונים לדרישות הלקוח לפי הנוסחה הכללית – :  N-P-K+ micronutrients

אוריאה משמשת כחומר לכיבוי אש מכיוון שהוא יכול לקרר את האש, לחנוק אותו. היא מאוחסנת כאבקה יבשה במכלי לחץ ומשוחררת דרך צינור או זרבובית. כאשר מפזרים אוריאה על אש, הוא סופג חום ומתאדה, יוצר שכבה של גז קריר החונק את הלהבות. האוריאה מגיבה עם תוצרי הבעירה כדי לשבור את תגובת השרשרת של הבעירה. החומר יעיל בכיבוי של מגוון שריפות, לרבות שריפות מסוג A (חומרים דליקים רגילים), שריפות מסוג B (נוזלים וגזים דליקים), ושריפות מסוג C (ציוד חשמלי מופעל). היא יעילה גם בכיבוי שריפות מסוג D (מתכות דליקות).

אוריאה משמשת להורדת גזי NOx . נוקסים הם גזים הנפלטים מארובות ופוגעים בשכבת האוזון. האוריאה מגיבה עם NOx בגזי הפליטה כדי לייצר חנקן, פחמן דו חמצני ומים. התגובה נעשית ע"י שטח של זרז המאיץ את התגובה אקזותרמית (פולטת חום) . השיטה נקראת SCR (SELECTIVR CATALITIC REDUCTION) . היא מפחיתה את פליטת הנוקסים עד 90% ובכך עוזרת להפחת זיהום האוויר ופגעה באוזון.

אוריאה נכללת במגוון מוצרי קוסמטיקה וטיפוח העור בשל תכונות הלחות והפילינג שלה. אוריאה משמשת במגוון מוצרי טיפוח למטרת יובש עור כללי או מצבים רפואיים הקשורים לעור יבש או מגרד. אוריאה יכולה גם לעזור לקלף הצטברות עור מת ועשויה לעזור למקד את הטיפול בזיהומים פטרייתיים.

אוריאה, תרכובת אורגנית ממלאת תפקיד מכריע בייצור חומרי ניקוי. להלן תפקידה בדטרגנטים:
-חומר מסיס: אוריאה היא מסיס טוב המשפר את ההמסה של רכיבים שונים, כגון חומרים פעילי שטח, במהלך תהליך הייצור. מתקבל מוצר הומוגני על ידי הפחתת הכוחות הבין-מולקולריים בין מרכיבים שונים, כך שחומר הניקוי הסופי יהיה יציב ומעורבב היטב.
-אנזימים מייצבים: אנזימים הם מרכיבים חיוניים המזרזים תגובות כימיות ספציפיות לפירוק כתמים קשים ושאריות אורגניות. היא משמשת כמייצב לאנזימים, מונעת דנטורציה והשבתה שלהם במהלך תהליך הייצור ואחסון חומרי הניקוי. אוריאה מבטיחה שהאנזימים ישמרו על פעילותם ויעילותם לאורך זמן, ומשפרת את ביצועי הניקוי הכוללים של חומר הניקוי.
-בקרת צמיגות: אוריאה היא חומר שמשנה צמיגות. תכונה זאת מבטיחה שלתמיסת חומר הניקוי יש את העובי ומאפייני הזרימה הרצויים, מה שמקל על מילוי קל של בקבוקים ומכלים.
חומר אנטי-קייקינג (גיוש): אוריאה שומרת על אופי הזרימה החופשית של אבקת הניקוי ומונעת גושים. תכונה זו חשובה במיוחד כדי להבטיח שצרכנים יכולים לקחת את הכמות הנדרשת של חומר ניקוי מבלי להיתקל בגושים .
-ויסות pH: אוריאה משמשת כמווסת pH, המסייע לייצב ולשמור על רמת ה-pH הרצויה של תמיסת הניקוי. על ידי שליטה ב-pH, אוריאה מבטיחה שחומר הניקוי יישאר יעיל במגוון משימות ניקוי תוך מזעור הסיכון לפגיעה בחומרים רגישים.

לא, נוקסיקליר אינו חומר מסוכן. הוא אינו דליק, אינו נפיץ ואינו מזיק לסביבה. הוא מסווג כנוזל נייד עם מינימום סיכון. אם נשפך לכם בטעות נוקסיקליר על  הידיים או הבגדים שלך, פשוט שטפו במים.

ניתן לזהות אותו כי זה מיכל נפרד לחלוטין. נקודת המילוי מותקנת לעתים קרובות ליד מכסה דיזל. לחלק ממכוניות הנוסעים יש מיכל בתא המטען או מתחת למכסה המנוע. הפתח של המיכל  צר יותר מהפתח של מיכל דיזל.

אם במכונית שלך נגמר נוקסיקליר, מערכת ה-SCR שלך לא תוכל לפעול, מה שיוביל לביצועי הרכב מוגבלים או שהמנוע שלך לא יפעל כלל. ביצועי הרכב ישוחזרו על ידי מילוי מחדש של מיכל בנוקסיקליר. מנועים מסוימים לא יתניעו לאחר שיגמר לך החומר. ודא שיש לך אספקת חירום. אחרת תחרוג מגבולות הפליטה. מכיוון שמנועי דיזל פועלים על פי עקרון צריכת דלק מכוון בצורה אופטימלית, תהיה לכך השפעה שלילית על פליטת NOx. מכיוון שהרכב שלך יוצר בהתאם לתקני יורו 4, 5 ו-6, הוא מחויב על פי חוק לעמוד ברמת הפליטה.

כולם חשופים לרמות נמוכות של אמוניה טבעית באוויר, במזון, במים ובאדמה. ניתן להיחשף לרמות גבוהות יותר במהלך השימוש במוצרי ניקוי המכילים אמוניה. חשיפה  לרמות גבוהות יותר אצל חקלאים המשתמשים בדשני אמוניה או גרים ליד חוות שבהן יושמו דשנים כאלו. חשיפה לרמות גבוהות קיימת במבנים סגורים המכילים הרבה בעלי חיים (כמו בחוות). אמוניה לא מחזיקה מעמד זמן רב בסביבה. היא נקלטת במהירות על ידי צמחים, חיידקים ובעלי חיים. אמוניה אינה מצטברת בשרשרת המזון, אלא משמשת כחומר תזונה לצמחים וחיידקים. לא נמצאו השפעות בריאותיות בבני אדם שנחשפו לריכוזים סביבתיים אופייניים של אמוניה. חשיפה לרמות גבוהות של אמוניה באוויר עלולה לגרום לגירוי של העור, העיניים, הגרון והריאות ולגרום לשיעול וכוויות. נזק לריאות ומוות עלולים להתרחש לאחר חשיפה לריכוזים גבוהים מאוד של אמוניה. חלק מהאנשים הסובלים מאסטמה עשויים להיות רגישים יותר לנשימה של אמוניה מאחרים. בליעת תמיסות מרוכזות של אמוניה עלולה לגרום לכוויות בפה, בגרון ובבטן. התזת אמוניה לתוך העיניים שלך עלולה לגרום לכוויות ואפילו עיוורון.

מוניה אל מימית משמשת כגז קירור בשל תכונותיה התרמודינמיות הייחודיות. היא בעלת נקודת רתיחה נמוכה יחסית (330C-), כלומר היא יכולה להפוך לגז בקלות גם בטמפרטורות נמוכות. בנוסף, היא בעלת קיבול חום גבוה יחסית, מה שאומר שהיא יכולה לספוג כמות גדולה של חום מבלי להפוך לגז. אמוניה אל מימית משמשת בעיקר במערכות קירור גדולות, כגון מערכות מיזוג אוויר ומערכות קירור תעשייתיות. היא משמשת גם במקררים ביתיים מסוימים. השימוש באמוניה אל מימית כגז קירור מתבצע בשיטה הבאה:

אמוניה אל מימית נמצאת במצב נוזלי בתוך צנרת. הלחץ על הנוזל עולה, והוא מתחיל לרתוח.הגז הרותח עובר דרך צינורות מחליפי חום. הגז הרותח סופג חום מהסביבה, והוא מתקרר ומתאדה. האדים עוברים דרך צינורות מדחס. המדחס מעלה את הלחץ והטמפרטורה של האדים. האדים החמים עוברים דרך צינורות מצנן. האדים החמים מקררים את הצינורות, והם הופכים לנוזל. הנוזל חוזר לצנרת, והתהליך מתחיל מחדש.

אמוניה מימית עוזרת במניעת זיהום אוויר ע"י חיזור של תחמוצות חנקן בארובות. התמיסה מגיבה ויעילה בטיפול ב-NOx בטכנולוגית:
SCR ( Selective Catalytic Reduction)
היא מטפלת בפליטות של ארובות ותנורים למשל בתחנות כוח. תמיסת אמוניה מוזרקת לזרם גז הפליטה לאחר תהליך הבעירה. האמוניה מגיבה עם NOx בזרם הגז ליצירת גז חנקן ואדי מים. תמיסת אמוניה היא בטוחה ויעילה יותר בהפחתת NOx. יעילה יותר מאוריאה ובטוחה יותר מאמוניה נטולת מים. תמיסת אמוניה תגרום פחות לקורוזיה בציוד במורד נקודת ההזרקה.

אחד השימושים הנפוצים ביותר בתמיסת אמוניה 25% הוא ביישומי ניקוי. תכונות הניקוי החזקות שלו הופכות אותו לאידיאלי להסרת כתמים קשים, לכלוך ולכלוך ממגוון משטחים. מניקוי ביתי ועד הסרת שומנים תעשייתית. אחד השימושים הוא בניקוי חלונות. אמוניום הידרוקסיד יעיל ביותר בהמסת שמנים ושומן ואינו משאיר פסים על הזכוכית. ניתן להשתמש בו על כל משטח עמיד במים אך הוא עלול להרוס משטחים מלוטשים, מומלץ לבצע בדיקה.  היתרונות של אמוניה מימית לשימוש כדטרגנט הם – זהו חומר מתכלה, מה שהופך אותו בטוח לשימוש בחוץ. הוא עושה עבודה טובה בניקוי במים חמים וקרים כאחד. יחסית זה חומר זול . הוא לא משאיר פסים ומנקה לכלוך עיקש.

אסור לערבב אמוניה מימית עם חומרים הבאים: חומרים חמצניים, כגון מי חמצן, חומצות כמו :חומצה גופרתית, חומצה חנקתית, חומצה אצטית (חומץ) וחומצה כלורית . ערבוב של אמוניה מימית עם חומרים חמצניים עלול לגרום לתגובה כימית חזקה, שיכולה לפלוט גזים מסוכנים, כגון חנקן חמצני, חמצן פעיל וכלורופורם. חומרי חיטוי, כגון כלור, אקונומיקה ותמיסת פורמלין. ערבוב של אמוניה מימית עם חומרים אלו עלול לגרום לתגובה כימית חזקה, שיכולה לפלוט גזים מסוכנים, כגון גז כלור וגז פורמלין.

בנוסף, יש להימנע מערבוב של אמוניה מימית עם חומרים הבאים: חומרי ניקוי אחרים, אלא אם כן מצוין במפורש על התווית שניתן לערבב אותם עם אמוניה מימית.

חומרים לא מוכרים. ערבוב של אמוניה מימית עם חומרים אסורים עלול לגרום לתגובות כימיות מסוכנות, שיכולות לגרום לכוויות, גירוי בעור ובעיניים, ופגיעה במערכת הנשימה.

גופרת אמון משמש כאחד המרכיבים בתערובות של חומרים מעכבי אש במגוון חומרים, לרבות פלסטיק, טקסטיל ועץ. גופרת אמון עוזר בספיגת חום ושחרור אדי מים, מה שעוזר להאט את התפשטות האש. אמוניום גופרתי יכול לשמש גם כמדכא אש. כאשר הוא מרוסס על אש, הוא סופג מים ויוצר שכבת קצף החונקת את הלהבות. אמוניום גופרתי משמש לעתים קרובות במטפים ובמערכות ספרינקלרים. אמוניום גופרתי משמש כמונע שריפה בייצור בדים מעכבי בעירה המשמשים לריהוט וביגוד. תוסף בייצור חומרי בניין עמידים בפני אש, כגון קיר גבס ובידוד. חומר לציפוי ציוד חשמלי כדי למנוע קשתות שעלולות להצית שריפות.  תוסף לטיפול בעץ לצורך הפיכתו לעמיד יותר בפני אש.

הוא מוגדר כתוסף מזון, אמוניום סולפט נחשב מוכר בדרך כלל כבטוח (GRAS) על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי, ובאיחוד האירופי הוא מסומן על ידי מספר E-517. הוא משמש כמווסת חומציות בקמחים ולחמים.

אשלגן גופרתי משמש כחומר מעכב אש מכיוון שהוא עוזר לפרק את הקשרים הכימיים בעץ ובחומרים אחרים שנשרפים. דבר זה מקשה על תחילת השריפות והתפשטותן. אשלגן גופרתי הוא גם מוליך חום טוב, שעוזר לפזר חום ולמנוע התחממות. משמש כמעכב בעירה ברהיטים, בדים, שטיחים , ווילונות. חומר בידוד בחומרי בנין כמו קירות גבס. חומר בידוד בציוד חשמלי כמו שנאים ומפסקים. מרכיב נפוץ בקצפי כיבוי אש, המשמשים לכיבוי שריפות על ידי חניקת הלהבות.

ניתן לסווג אשלגן גופרתי כמלח ניטרלי.

הקצף יוצר שמיכה המפרידה בין הלהבות לבין חומר הבעירה ומונע כניסת חמצן מהאוויר, מונע שחרור של אדים/גזים מהמשטח הדולק ומקרר את חומר/משטח בוער ואת כל השטחים הסמוכים לדליקה.

מקור: https://www.slideshare.net/arpit150/fire-fighting-foam

לחברת אכסיוכימיה יש מוצרי קצף ללא פלואור מאושרים עבור CLASS B

עבור שריפות של נוזלים דליקים כמו בנזין, הפטן או איזו פרופיל אלכוהול(IPA), משתמשים בקצף כיבוי מסוג B. קצפים אלו יוצרים שמיכה של מעין יריעת בועות על פני הנוזל המתלקח כך שאדי דלק וחמצן לא יכולים להתערבב ולהתלקח בלהבות. 

נכון לעכשיו, ישנם שני סוגים עיקריים של קצף כיבוי בדרגה B בשוק: קצף נטול פלואור וקצף AFFF . קצף נטול פלואור הוא קצף על בסיס סינטטי המכיל תערובות פעילי שטח ובמקרים רבים פוליסכרידים. הוא יוצר שמיכה של בועות מעל דלקי האש ומצנן אותם כדי לכבות שריפות במהירות. AFFF – הוא קצף על בסיס סינטטי המכיל חומרים פעילי שטח מופלרים ומבוססים על פחמימנים, לרבות חומרים פרפלואורואלקיל או פוליפלואוריאלקיל (PFAS). הוא יוצר פילם שמצפה את דלקי האש, חונק אותם ביעילות על ידי יצירת מחסום לכל חמצן, ומקרר אותם כדי למנוע התלקחות מחדש של דלקים חמים. עד לא מזמן זאת הייתה הדרך הפופולרית והיעילה ביותר לכבות אפילו את השריפות המאתגרות ביותר. בשנים האחרונות, מחקרים הראו שאותן תכונות שהופכות את AFFF לכל כך טוב בכיבוי שריפות גם הופכות אותן למזיקות לסביבה. דבר זה הוביל להשפעות בריאותיות שליליות על חיי אדם והסביבה. מסיבות אלו, מדינות רבות החלו ליישם תקנות קפדניות על השימוש ב-AFFF. חלקם אפילו אסרו את זה לחלוטין – מה שהופך את אפשרות ההחלפה לקצף נטול פלואור. קצף נטול פלואור לא מכיל PFAS  והם פריקים ביולוגית. קצף נטול פלואור לא יוצר פילם מימי לכיבוי שריפות. במקום זאת, הוא מסתמך על שמיכה של בועות. שמיכת בועות זו הוכחה כיעילה מעט פחות משכבת הפילם של AFFF. נדרש שיעורי התפשטות גבוהים יותר וחרירי שאיבת אוויר עשויים להידרש כדי להגביר את היעילות.

קרח יבש משמש לעתים קרובות בתהליך ייצור היין. יש צורך בכמות מסוימת של חמצון כדי להתחיל את התסיסה של הענבים המרוסקים, אך יותר מדי חמצן עלול להוריד את איכות היין. הורדת טמפרטורת הענבים תאט את תהליך החמצון. יצרני יין נעזרים בקרח יבש כדי לקרר את הענבים המרוסקים. דבר זה עוזר להפסיק את תהליך הפירוק של הסוכרים והחומצות בענבים, מה שמביא ליין בעל איכות טובה יותר. תסיסה היא תהליך כימי שבו סוכרים במיץ ענבים הופכים לאלכוהול. תסיסה מתרחשת בטמפרטורות שבין 10 ל-30 מעלות צלזיוס. קרח יבש משמש לעתים קרובות כדי לקרר את משטחי התסיסה, מה שמסייע לשמור על הטמפרטורה של התסיסה בטווח הרצוי. קרח יבש משמש לעתים קרובות כדי לקרר חביות עץ לפני שהיין מוכנס אליהן. זה עוזר להפחית את כמות החמצן הנכנסת לחבית, מה שמגן על היין מפני חמצון. יין עשוי להכיל מוצקים קטנים, כגון שערות ענבים או משקעים. קרח יבש משמש לעתים קרובות כדי להסיר מוצקים אלו מהיין. זה נעשה על ידי קירור היין עד שהמוצקים קופאים. לאחר מכן, המוצקים הקפואים ניתן להסיר מהיין בקלות. 

בתעשייה הרפואית לקרח יבש יש מגוון יישומים. הטמפרטורות הסופר קרירות שלו משמשות לעתים קרובות להקפאת עור בבטחה להסרת יבלות וניתוחים אחרים של פגמים בעור. דגימות רפואיות הדורשות לשמור בטמפרטורות קרות להמשך בדיקה ועיבוד נארזות לעתים קרובות בקרח יבש במהלך ההובלה. חולי סרטן שעוברים כימותרפיה מצאו שחבישת כובעים קרים עם קרח יבש יכולה להפחית ולמנוע נשירת שיער, דבר שמועיל במיוחד מאחר שאין תרופות מונעות נשירת שיער הקשורה לכימותרפיה.

קרח יבש קר מאוד ( 78.5C -), נגיעה ישירה בקרח היבש ללא כל ציוד מגן עלולה לגרות את העור שלך ולהוביל לכוויות קור. חשוב ללבוש כפפות מבודדות או להשתמש במלקחיים כדי לטפל או להזיז קרח יבש. להגנה נוספת, ניתן גם לעטוף את הקרח היבש בחומר מבודד בזמן הטיפול. יש לאחסן קרח יבש במיכל מבודד שאינונו אטום בגלל החשש להצטברות גז פחמן דו חמצני בתוך המיכל , דבר שעלול להביא לפיצוץ. לכן אין לאחסן במקרר אטום. יש לרשום על המיכל קרח יבש. להרחיק מילדים ובעלי חיים. כשעובדים עם קרח יבש חושב להימצא במקום מאוורר בכלל החשש שבחלל סגור יצטבר פחמן דו חמצני.

פחמן דו חמצני (CO₂) משמש לקירור במגוון רחב של יישומים, כולל: מקררים ביתיים ומסחריים, מערכות מיזוג אוויר , תעשיית המזון , תעשיית התרופות. פחמן דו חמצני הוא גז בעל נקודת רתיחה נמוכה יחסית (78.50C-), מה שאומר שהוא יכול לעבור ממצב נוזלי למצב גזי בקלות בטמפרטורות נמוכות. תכונה זו מאפשרת להשתמש בו כגז קירור. במערכת קירור מבוססת CO₂, גז CO₂ נמצא במצב נוזלי בתוך צנרת. הלחץ על הנוזל מוגבר על ידי מדחס, מה שמביא לעלייה בטמפרטורה שלו. לאחר מכן, הגז החם עובר דרך צינורות מחליפי חום, שם הוא סופג חום מהסביבה. הגז מתקרר ומתאדה, והלחץ שלו יורד. האדים עוברים דרך צינורות מדחס, שם הלחץ והטמפרטורה שלהם עולים שוב. התהליך חוזר חלילה, וכך נוצרת זרימה מתמדת של גז קירור דרך המערכת.

פחמן דו חמצני (CO₂) הוא תרכובת כימית המורכבת מפחמן ואוויר. פחמן דו חמצני הוא גז חסר צבע וריח, בעל נקודת רתיחה של (78.50°C-). פחמן דו חמצני הוא גז חממה, כלומר הוא תורם להתחממות הגלובלית. 

פחמן חד חמצני (CO) הוא תרכובת כימית המורכבת מפחמן ואוויר. פחמן חד חמצני הוא גז חסר צבע וריח, בעל נקודת רתיחה של (191.50°C-)  . פחמן חד חמצני הוא גז רעיל, וחשיפה לריכוזים גבוהים שלו עלולה לגרום לבעיות בריאותיות, כולל מוות.

למשקאות תוססים מכניסים פחמן דו חמצני מסיבות רבות, כולל: לשפר את הטעם הוספתו נותנת למשקאות תוססים טעם חריף ומוגז. פחמן דו חמצני גורם למשקאות תוססים להיות קלילים ובועתיים. פחמן דו חמצני עוזר לשמור על טריות המזון על ידי עיכוב התפתחות חיידקים ופטריות. פחמן דו חמצני מתווסף למשקאות תוססים על ידי תהליך שנקרא "תסיסה". בתהליך זה, סוכרים מומרים לאלכוהול ולפחמן דו חמצני על ידי שמרים. פחמן דו חמצני יכול להתווסף למשקאות תוססים גם על ידי תהליך שנקרא "הזרקה". בתהליך זה, פחמן דו חמצני מוזרק למים או למשקאות אחרים תחת לחץ. פחמן דו חמצני הוא חומר בטוח לשימוש במזון. הוא אינו רעיל ואינו גורם לתגובות אלרגיות.

DCP מסיס בחומצה הידרוכלורית, חומצה חנקתית, חומצה אצטית, תמיסת אמוניום ציטראט. מסיס מעט במים. בלתי מסיס באתנול. די קלציום פוספט הוא כמעט בלתי מסיס במים, עם מסיסות של 0.02 גרם ל-100 מ"ל ב-25 מעלות צלזיוס. הוא מכיל כ-23 אחוז סידן כאנהידריד .

DCP הוא מלח אנאורגני.

דיואקסינים הם תרכובות אורגניות רעילות שיכולות להימצא במזון, כולל DCP מזון לבעלי חיים. דיואקסינים נוצרים כאשר חומרים אורגניים נשרפים בחום גבוה. דיואקסינים מסוכנים לבעלי חיים ולבני אדם. הם יכולים לגרום לבעיות בריאותיות רבות, כולל: פגיעה במערכת החיסונית, פגיעה במערכת הרבייה, פגיעה במערכת ההורמונלית, פגיעה במערכת העיכול ופגיעה במערכת העצבים. דיואקסינים יכולים לגרום לבעיות בריאותיות חמורות בבעלי חיים, כולל סרטן, פגיעה בפוריות ופגיעה במערכת החיסונית. דיואקסינים יכולים לעבור מבעלי חיים לבני אדם, דרך שרשרת המזון. רוב המדינות בעולם קבעו תקנות המגבילות את רמות הדיואקסינים במזון. בדיקת דיואקסינים ב-DCP מזון לבעלי חיים מתבצעת על ידי מעבדות מוסמכות. רמות הדיאוקסין המותרות ב-DCP מזון לבעלי חיים נקבעות על ידי ארגונים בינלאומיים, כגון ארגון הבריאות העולמי (WHO) והארגון העולמי למזון וחקלאות (FAO).ה-WHO ממליץ על רמת דיואקסינים של 0.0005 µg/kg במזון לבעלי חיים. רמה זו מבוססת על הערכת הסיכון הבריאותי של דיואקסינים.

באופן כללי, בעלי חיים ועופות מקבלים פחות זרחן ממה שהם צריכים. הסיבה לכך היא שתכולת הזרחן במזון ירקות מגיעה ל-30% בלבד ממה שצריך, וגם אז, רק חצי נספג. חיות משק עם תזונה חסרת סידן וזרחן סובלות לרוב מהבעיות הבריאותיות הבאות: 

צמיחה מוגבלת , הידרדרות בתיאבון , שיבוש תהליך מינרליזציה של העצם , ירידה בתפוקה, ואחריה מופחתת צריכה ועיכול מזון, הפרעות עיכול, עצבנות ונשירת נוצות/שיער. האטה או הפסקה מוחלטת של הצמיחה . ניתן למנוע בעיות אילו ע"י הוספת פוספטים אנאורגניים כתוספת למזונות אורגניים כדי להשיג את הרמה הנדרשת של תוכן P לייצור ומינרליזציה מיטביים של עצמות. הסוגים העיקריים של פוספטי הזנה הם טרי-, די- ומונו קלציום פוספט. מונו קלציום פוספט (MCP) ודי קלציום פוספט (DCP) הם הצורות הנפוצות ביותר של פוספטי מזון אנאורגניים. ההבדל העיקרי בין פוספטי המזון הללו הוא תכולת הזרחן. 

• למה חשוב להוסיף למזון בעלי חיים MCP ו- DCP?

באופן כללי, בעלי חיים ועופות מקבלים פחות זרחן ממה שהם צריכים. הסיבה לכך היא שתכולת הזרחן במזון ירקות מגיעה ל-30% בלבד ממה שצריך, וגם אז, רק חצי נספג. חיות משק עם תזונה חסרת סידן וזרחן סובלות לרוב מהבעיות הבריאותיות הבאות: 

צמיחה מוגבלת , הידרדרות בתיאבון , שיבוש תהליך מינרליזציה של העצם , ירידה בתפוקה, ואחריה מופחתת צריכה ועיכול מזון, הפרעות עיכול, עצבנות ונשירת נוצות/שיער. האטה או הפסקה מוחלטת של הצמיחה . ניתן למנוע בעיות אילו ע"י הוספת פוספטים אנאורגניים כתוספת למזונות אורגניים כדי להשיג את הרמה הנדרשת של תוכן P לייצור ומינרליזציה מיטביים של עצמות. הסוגים העיקריים של פוספטי הזנה הם טרי-, די- ומונו קלציום פוספט. מונו קלציום פוספט (MCP) ודי קלציום פוספט (DCP) הם הצורות הנפוצות ביותר של פוספטי מזון אנאורגניים. ההבדל העיקרי בין פוספטי המזון הללו הוא תכולת הזרחן. 

מהלך תהליך הייצור של סידן פוספטים, אבן גיר (CaCO₃) וחומצה זרחתית (H₃PO₄) מגיבים יחד בתנאים מבוקרים בקפידה. כאשר מערבבים את שני המרכיבים הללו, מגיעים לשיווי משקל כימי, וכתוצאה מכך נוצרת תערובת המכילה סידן פוספט מונו-בסיסי (MCP) ו-DCP (די-בסיסי סידן פוספט). ההרכב בפועל של תוסף הזנת הפוספט הסופי (כמויות ה-MCP וה-DCP) מושפע ממשתנים כמו היחס בין אבן גיר לחומצה זרחתית, חוזק החומצה הזרחתית, טמפרטורה וטוהר חומרי הגלם המשמשים. עם זאת, הריכוז הכולל של זרחן במוצר הפוספט הסופי בדרגת הזנה ייקבע תמיד על פי הריכוז הראשוני של H₃PO₄ המשמש בתהליך הייצור. 

ל-MCP יש את התכונות והיתרונות הבאים: מנטרל את ההשפעות המזיקות של מספר יסודות – נתרן, אשלגן, מגנזיום ואחרים. מבטיח תפקוד תקין של הלב, מערכת העצבים והשרירים, כמו גם איברים רבים אחרים. משפר את העיכול, על ידי הגברת פעילות אנזימי העיכול. מחזק את מערכת החיסון. משתתף בהעברת שומנים, ביו סינתזה של חלבונים וניקוי המעי מחומרים מזיקים. משפר את היעילות של חילוף החומרים של פחמימות, חלבונים, שומן, מינרלים ואנרגיה בגוף. אינו מכיל זיהומים ממתכות כבדות. אין לו השפעה הרסנית על אנזימים וויטמינים, ואינו חוסם את השפעת החלבונים וחומצות האמינו. מכיל את דרגת העיכול הגבוהה ביותר (זמינות ביולוגית). כמות מינימלית של זרחן משתחררת בפסולת בעלי חיים, מה שמגביל את הזיהום הסביבתי. מכיל כמות מינימלית של תערובת מינרלים לעיכול מקסימלי. 

חנקן לא חלבוני (NPN) כולל את כל מקורות החנקן שאינם חלק מפוליפפטיד (פֶּפְּטִידִים) הם שרשראות קצרות של חומצות אמינו). חיידקי הרחם מסוגלים להמיר NPN (Non-protein nitrogen ) לחלבון אמיתי אם יש מספיק אנרגיה בתזונה. אוריאה וגופרת אמון הם מקורות ל- NPN .חיידקי הרחם מייצרים אמוניה כדי להמיר NPN לחלבון.

אוריאה באיכות מזון לבעלי חיים משמשת לרוב כמקור ל-NPN, אך זמינים גם מקורות אחרים כמו: אמוניום סולפט, אמוניום כלוריד ומונו-אמוניום פוספט .

ניהול זהיר של NPN חיוני כדי להבטיח שלא תתרחש הרעלת אוריאה. כאשר יותר מדי אוריאה נאכלת על ידי בעל גירה, אמוניה מופקת על ידי חיידקי הגירה וגורמת להיפראמונמיה, הידועה גם בשם הרעלת אוריאה.